התמונה העקומה – למה הסבל שלך הוא החדשות הכי טובות?

המצפן הפנימי שלך

לפעמים יש אי-שקט פנימי שלא נותן מנוח, ולפעמים זה משהו כבד ומעיק שאי אפשר יותר להתעלם ממנו – התחושה הזו שמשהו בחיים שלנו פשוט… עקום. אולי זו זוגיות שמרגישה ריקה, אולי קריירה שכבר מזמן לא מרגשת, או קשיים בהתנהגות של הילד שמוציאים אותנו מאיזון.

התגובה האוטומטית של רובנו היא לנסות להזיז את התחושה הזו הצידה. אנחנו אומרים לעצמנו "ככה זה בחיים", "זה רק שלב", או "לכולם קשה". אנחנו מנסים להמשיך בשגרה ולקוות שהתמונה תתיישר מעצמה.

אבל יוג'ין ג'נדלין, אבי גישת הפוקוסינג (התמקדות), הציע נקודת מבט שמשנה הכל:

"אם אני יודע שהתמונה עקומה, כבר יש בי ידיעה של איך נראה ישר. אחרת לא הייתי יודע שהיא עקומה."

התחושה של ה"עקום" היא המצפן שלך! המשפט הפשוט הזה משנה את כל מה שחשבנו על סבל או על משברים רגשיים. אם את מרגישה שמשהו לא בסדר, זה לא בגלל שמשהו בך מקולקל – להיפך. זה בגלל שיש בך חלק חי שיודע בדיוק מהו ה"ישר" והנכון עבורך ועבור המשפחה שלך.

מטיפול רגשי לצמיחה משפחתית

הסבל שלך הוא לא תקלה שצריך לתקן, הוא הסטנדרט הפנימי שלך שמסרב להתפשר. הוא האיתות של הנפש שמשהו זקוק לכיוונון מחדש. בין אם מדובר בטיפול רגשי לנוער שעובר טלטלה, או בחיפוש אחר הדרכת הורים שתחזיר את השקט הביתה – הכאב הוא המקום שבו מתחיל השינוי.

בטיפול, אנחנו לא מחפשים רק "לפתור את הבעיה". אנחנו יוצרים מרחב של ליווי רגשי שבו מותר להסתכל על התמונה העקומה ולדייק מה יעזור לנו ליישר אותה. כשאנחנו מביטים על הקושי – בין אם זה חוסר ביטחון עצמי אצל ילדים או תחושת תקיעות אישית – אנחנו מגלים שה"עקום" הוא בעצם מפה. הוא מראה לנו איפה איבדנו את האיזון ומה מתבקש להתיישר.

להחזיר את הסמכות הפנימית

ברגע שאנחנו מסכימים לראות את ה"עקום", הידיעה הפנימית של ה"ישר" מתחילה לפעול. זה הרגע שבו הריפוי מתחיל. לא כי מישהו "יישר" אותנו מבחוץ, אלא כי מצאנו שוב את המצפן שלנו.

זה הרגע שבו הסמכות ההורית והסמכות הפנימית חוזרות לידייך. את חוזרת לנווט את ספינת חייך מחוזקת, עם תחושת מסוגלות והבנה עמוקה שכל מה שאת צריכה כדי למצוא את הדרך, כבר נמצא בתוכך.

מרגישה שאת או הילד זקוקים למרחב בטוח לעיבוד רגשי? אני כאן כדי ללוות אותך בדרך לדיוק ולשקט.

מעוניינת לקבוע פגישת היכרות לטיפול רגשי או ליווי הורי? שלחי לי הודעה.